An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
הכסף קונה את הזהב והזהב אינו קונה את הכסף הנחשת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחשת. מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון. המיטלטלין קונין את המטבע והמטבע אינו קונ׳ קונה את המיטלטלי׳ המיטלטלים . זה הכלל כל המיטלטלי׳ המיטלטלים קונין 40 זה את זה.
2ב׳ כיצד משך ממנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור נתן לו מעו׳ מעות ולא משך לו פירו׳ פירות יכול לחזור בו אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדברו. רבי שמעון אומ׳ אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה.
3ג׳ ההונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע שתות למקח. עד אימתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או 45 לקרובו. הורה רבי טרפון בלוד ההונייה שמונת כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד. אמר להן מותר להחזיר כל היום. אמרו יניח לנו רבי טרפון את מקומינו וחזרו לדברי חכמים.
4אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה. כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר. רבי יהודה אומר אין לתגר הונייה מי שהוטל עליו ידו העליונה שהוא אומר לו תן לי את מעותיי או תן לי מה שהוניתני. 50
5ד׳ וכמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה הונייה רבי מאיר אומר ארבעה איסורות מאיסר לדינר. רבי יהודה אומר ארבעה פונדיונות מפונדיון לדינר. רבי שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונין לדינר.
6ה׳ עד אימתי מותר להחזיר בכרכין עד כדי שיראה לשולחני ובכפרין עד ערבי שבתות אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חדש מקבלה ממנו ואין לו עליו אלא 55 תרעומת. ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינה אלא נפש רעה.
7ו ההונייה ארבעה כסף והטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה. חמש פרוטות הן. ההודייה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה. הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מעל. המוצא שוה פרוטה חייב להכריז. הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי.
8ז׳ חמשה חומשין הן האוכל 60 תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר של דמאי החלה וביכורין מוסיף חומש הפודה נטע רבעי ומעשר שני שלו מוסיף חומש. הפודה הקדישו מוסיף חומש והנהנה בשוה פרוט׳ פרוטה מן ההקדש מוסיף חומש והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו מוסיף חומש.
9ח׳ ואילו דברים שאין להן הונייה העבדים והשטרות והקרקעו׳ והקרקעות וההקדישות אין בהן לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה 65 וחמשה. שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם. רבי שמעון אומ׳ אומר קדשים 4_9v 4_9vA קדשי׳ קדשים שהו׳ שהוא חייב באחריותן יש להן הונייה ושאינו חייב באחריותן אין להן הונייה. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר אף ספר תורה ובהמה ומרגלית אין להן הונייה. אמרו לו לא אמרו אלא את אילו.
10ט׳ כשם שהונייה במקח ובממכר כך הונייה בדברים 5 לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מה היו מעשי אבותיך שנאמר וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרי׳ גרים הייתם בארץ מצרי׳ מצרים .
11י׳ אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואין צורך לומ׳ לומר חדשי׳ חדשים בישני׳ בישנים . באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו. אין מערבין שמרי יין 10 ביין. אבל נותן לו את שמריו. מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנו׳ בחנות אלא אם כן הודיעו. ולא לתגר אף על פי שהוא מודיעו שאינו אלא לרמות בו. מקום שנהגו להטיל מים יטילו.
12יא׳ התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת. מחמש גיתות ונותן לתוך פיטם אחד ובלבד שלא יתכוין לערב. רבי יהודה אומר לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא 15 מרגילן לבוא אצלו. וחכמים מתירין. ולא יפחות את השער. וחכמים אומרים זכור לטוב. לא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמים מתירין. ומודין שלא יבור על פי המגור׳ המגורה שאינו אלא כגונב את העין. אין מפרקסי׳ מפרקסים לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים׃
Notes
There are no notes available.