An Electronic Edition of the Mishnah from the Venice Printing of the Palestinian Talmud, P000308265
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | () | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Sheet | × cm | |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee | |
| Scribe | Markup | Gottfried Reeg | |
| Place of copying |
Transcription
כיצד צולין את הפסח שפוד של רימון תוחבו מתוך פיו ועד בית נקובתו ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו דברי רבי יוסי 50 הגלילי. רבי עקיבא או׳ אומר כמין בישול הוא אלא תולן חוצה לו.
2ב׳ אין צולין את הפסח לא בשפוד ולא באסכלה אמר רבי צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה. נגע בחרסו של תנור יקלוף את מקומו. נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו. נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ את מקומו.
3ג׳ סכו 55 בשמן של תרומה אם חבורת כהנים יאכלו אם של ישראל אם חי ידיחנו. אם צלי יקלוף את החיצון. סכו בשמן של מעשר שיני לא יעשנו דמים עם בני חבורה לפי שאין מוכרין מעשר שני בירושלם.
4ד׳ חמשה דברים באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וזבחי שלמי צבור ושעירי ראשי חדשים הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה שלא בא מתחילתו 60 אלא לאכילה.
5ה׳ ניטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק את הדם ניטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם ובמוקדשין אינו כן אלא אע׳׳פאף על פי שניטמא הבשר והחלב קיים זורק את הדם.
6ניטמא קהל או רובו או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהור יעשו בטומאה. ניטמא מיעוט הקהל הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השני.
7הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ 65 מרצה. נטמא טומא׳ טומאת הגוף אין הציץ מרצה מפני שאמרו נזיר ועושה פסח הציץ מרצה 2_34r 2_34rA מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף. נטמא טומאת התהום הציץ מרצה.
8ו׳ נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה נטמא מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהן או על גגותיהן מעצי 5 עצמן. הציקנים שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה.
9ז׳ הפסח שיצא או שניטמא ישרף מיד ניטמאו הבעלי׳ הבעלים או שמתו תעובר צורתו ויצא לבית השריפה. רבי יוחנן בן ברוקה אומר אף זה ישרף מיד שאין לו אוכלין
10העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר. ואם חל ששה עשר להיות בשבת ושרפו בשבעה עשר שאינן דוחין לא את השבת ולא את יום טוב.
11ח׳ כל 10 הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך וראשי כנפים וחסחוסין. השובר את העצם בפסח טהור הרי זה לוקה ארבעי׳ ארבעים אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה את הארבעים.
12ט׳ אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפר׳ לפרק וחותך ובמוקדשין קוצץ בקופיץ שאי׳ שאין בהן שבירת העצם. י׳ מן האגף ולפנים כלפנים ומן האגף ולחוץ כלחוץ. החלונות ועובי 15 החומה כל פנים.
13י׳א׳ שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד אילו הופכין פניהן אילך ואוכלין ואילו הופכין פניהן אילך ואוכלין והמיחם באמצע. וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל. והכלה הופכת את פניה ואוכלת׃
Notes
There are no notes available.