The top region of this page provides navigation controls to browse through the document.

  • By default, the initial view is in page mode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page
  • Where the page in the source document is in multiple columns users can select column mode, and browse by individual column.
  • Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.

The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.

The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.

Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.

Repository Universiteit Leiden (Leiden) Dimensions:
Id no. Or. 4720 Sheet 38 × 29.5 cm
Hand Italian Written Column 26 × 19 cm
Date 1289 Lines per column 38
Region Italy Characters/line 61
Format codex Characters/cm 3.2
Material parchment
Extent 674 leaves Contributions:
Columns 1 Transcription Kerstin Ipta Gerold Necker Martina Urban Gert Wildensee
Scribe יחיאל בן יקותיאל בן בנימין הרופא; Yehiel b. Yequtiel b. Binyamin ha-Rofe Markup Gottfried Reeg
Place of copying NLI Catalog

Transcription

42_227r  2_229v  1

אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה שנ׳ שנאמר משפט אחד יהיה לכם. מה בין דיני ממונות לדיני נפשות. דיני ממונות בשלשה ודיני נפשות בעשרים ושלשה. דיני ממונות פותחין בין לזכות בין לחובה. ודיני נפשות פותחין לזכות. ואין פותחין בחובה. 30  ב׳ דיני ממונות מטין על פי עד אחד בין לזכות בין לחובה. ודיני נפשות מטין על פי עד אחד לזכות ועל פי שנים לחובה. ג׳ דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה. ודיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה. ד׳ דיני ממונות הכל מלמדין זכות וחובה. ודיני נפשות הכל מלמדין זכות ואין הכל מלמדין חובה. ה׳ דיני ממונות המלמד זכות מלמד חובה 35  והמלמד חובה מלמד זכות. ודיני נפשות המלמד חובה מלמד זכות. אבל המלמד זכות אינו מלמד חובה יכול לחזור וללמד חובה. ו׳ דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה. ודיני נפשות דנין ביום וגומרין ביום. ז׳ דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה. ודיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה. לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב.

2

ח׳ דיני ממונות הטהרות 2_230r  והטמאות מתחילין מן הגדול. ודיני נפשות מתחילין מן הצד. הכל כשירין לדון דיני ממונות ואין הכל כשירין לדון דיני נפשות אלא כהנים ולויים ויש׳ וישראל המשיאין לכהונה.

3

ט׳ סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה. ושני סופרי דיינין עומדין 5  לפניהן אחד מימין ואחד משמאל וכותבין דברי מזכין ודברי מחייבין. ר׳ רבי יהודה או׳ אומר שלשה היו אחד כותב דברי מחייבין ואחד כותב דברי מזכין. והשלישי כותב דברי מזכין ודברי מחייבין.

4

י׳ ושלש שורות שלתלמידי חכמ׳ חכמים יושבין לפניהן וכל אחד ואחד מכיר את מקומו. צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה. אחד מן השנייה בא לו לראשונה ואחד מן השלישית בא לו לשנייה. ובוררין להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית ולא היה יושב במקומו 10  שלראשון אלא יושב במקום שהוא ראוי לו.

5

י׳א׳ כיצד מאיימין על עידי נפשות היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן שמא תאמרו מאומד ומשמועה עד מפי עד מפי אדם נאמן שמענו או שמא שאין אתם יודעין שסופנו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה היו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו. ודיני נפ נפשות דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף כל הדורות שכן מצינו בקין כשהרג את הבל נאמ׳ נאמר בו 15  קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. אינו או׳ אומר דם אחיך אלא דמי אחיך. דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים. י׳ב׳ לפיכך נברא אדם יחידי בעולם ללמד שכל המאבד נפש אחת מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא. וכל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך. ושלא יהו המינין אומ׳ אומרים רשויות הרבה יש בשמים. י׳ג׳ להגיד גדולתו 20  שלמלך מלכי המלכים ברוך הוא שאדם טובע כמה מטביעות בחותם אחד וכולן דומים זה לזה. ומלך מלכי המלכים הק׳ב׳ה׳ הקדוש ברוך הוא טבע את כל אדם בחותמו שלאדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו לפיכך כל אחד ואחד חייב לומ׳ לומר בשבילי נברא העולם. י׳ד׳ שמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמ׳ נאמר והוא עד או ראה או ידע וגו׳ וגומר . ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו שֶל; זה הלא כבר נאמ׳ נאמר ובאבד רשעים רינה. 25 

 

Notes

There are no notes available.