An electronic transcription of Cul Add 470.1

524v    1

כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה 15  ושל ערלה בחרסית ושל קברות בסיד וממהא ושופך אמ׳ אמר רבן שמעון בן גמליאל במי דברים אמורים בשביעית והצנועין מניחין את המעות ואומרין כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו

2

ב׳ כרם רבעי עולה לירושלם מהלך יום לכל צד ואי זה הוא תחומה אילת מן הדרום עקרבת מן הצפון לוד מן המערב והירדן מן המזרח וכשרבו הפירות התקינו שיהיה ניפדה 20  סמוך לחומה ותניי היה הדבר אמתיי שירצה יחזור הדבר לכמות שהיה ר׳ רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה ותנאי אמתי שיבנה בית המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה

3

ג׳ כרם רבעי בית שמיי אומ׳ אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומ׳ אומרים יש לו בית שמיי אומ׳ אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ועניים פודים לעצמן ובית הלל אומ׳ אומרים כולו לגת

4

ד׳ כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי שלשה ואומ׳ ואומר 25  כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יצאות מביתו ומניח את המעות ואומ׳ ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו מיכך כך סלים בסלע

5

ה׳ ובשביעית פודה הוא בשוויו אם היה הכל מובקר אין לו אלא שכר לקיטה הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חמישיתו בין שהוא שלו בין שנותן לו מתנה

6

ו׳ ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה הביעור כיצד היה ביעור 30  נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעליה מעשר ראשון לבעליו מעשר עני לבעליו מעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום ר׳ רבי שמעון אומ׳ אומר הבכורים נתנין לכהנים כתרומה 25r  התבשיל בית שמיי אומ׳ אומרים צריך לבער ובית הלל אומ׳ אומרים הרי הוא כמבוער

7

ז׳ מי שהיו לו פירות בזמן הזה והגיעה שעת הביעור בית שמיי אומ׳ אומרים צריך לחללו על הכסף ובית הלל אומ׳ אומרים אחד שהן כסף ואחד שהן פירות

8

ח׳ אמ׳ אמר 5  ר׳ רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים שבמדינות ואומרין להן מהרו והתקינו פירותיכם עד שלא תיגע שעת הביעור עד שבא ר׳ רבי עקיבה ולימד שכל הפירות שלא באו לעונת המעשרות פטורים מן הביעור

9

ט׳ מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקראות להן שם מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באים בספינה אמ׳ אמר רבן גמליאל לזקנים עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע 10  ומקומו מושכר לו אמ׳ אמר ר׳ רבי יהושע עישור שאני עתיד למוד נתון לאלעזר בן עזריה ומקומו מושכר לו ונתקבלו זה מזה שכר

10

י׳ במנחה ביום טוב היו מתודים כיצד היה וידוי בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רביעי נתתיו ללוי זה מעשר לוי וגם נתתיו זו תרומה ותרומת מעשר לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני הלקט והשכחה והפיאה אף על פי שאינן מעכבים את הוידוי מן הבית זו חלה 15 

11

י׳א׳ ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מעשר שיני לראשון אינו יכול ? להתודות לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו

12

י׳ב׳ לא אכלתי באני ממנו הא אם אכלו באנינה אינו יכול להתודות לא ביערתי ממנו 20  בטמא הא אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודות לא נתתי ממנו למת לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת ולא נתתי לאוננים אחרים שמעתי בקול יייי אלהי הבאתיו לבית הבחירה עשיתי ככל אשר צויתני ושמחתי בו

13

י׳ג׳ השקיפה ממעון קדשך מן השמים עשינו מה שגזרתה עלינו אף אתה עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל בבנים 25  ובבנות ואת האדמה אשר נתתה לנו בטל ובמטר ובילדות בהמה כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש כדי שתתן טעם בפירות

14

י׳ד׳ מיכן אמרו ישראל וממזרין מתודין אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים שאין להם חלק בארץ ר׳ רבי מאיר אומ׳ אומר אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ ר׳ רבי יוסי אומ׳ אומר יש להם ערי מגרש

15

ט׳ו׳ יוחנן כהן גדול העביר הודית מעשר אף הוא ביטל את המעוררים ואת 30  הנוקפים עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי